העילה בגינה ניתן צו מניעה כנגד בניה בבית המשותף היא נזיקית – מטרד ליחיד, הפרעה לאור השמש. יודגש כי בנייה שמתבצעת בהתאם להיתר שניתן כדין אינה שוללת את זכותו של הנפגע לקבל סעד של צו מנ יעה מפני אותה בניה
קיומו של היתר בניה אינו מונע מתן צו מניעה זמני
במקרה המובא לעיל העותרים קיבלו צו מניעה וחלונות קיר ביתם המשותף לא יחסמו על ידי המשיבים-שכנים ולמרות שניתן היתר לבניה האמורה ע”י הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים.
בפסק דין (י-ם) 12992/08 תא (י-ם) 12992-08 אמה פרקש נ’ אלעד גבאי, נקבע לעניין זה כי:
“ההגנה מכח עוולת המטרד והפרעה לאור שמש עומדת לתובעת גם אם נפתחו החלונות ללא היתר. כעולה מהוראת סעיף 17 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, ההגנה כלפי מעוול עומדת לכל מחזיק, גם שלא כדין (ר’ ע”א 5518/98 יצחק יוסף נ. אביגדור עוקשי פ”ד נה(3) 294, בעמ’ 305; י. ויסמן, דיני קניין (חזקה ושיתוף), תשס”ו (2005), בעמ’ 47 ואילך). הוא הדין בעוולת המטרד שנועדה להגן בין היתר על ההחזקה (ר’ קרצ’מר, לעיל, בעמ’ 52). נכון שיש מקום לשקול במסגרת שאלת סבירות השימוש וההנאה גם את טיב זכויותיה של התובעת לשמוש והנאה אלו. עם זאת, בנסיבות שבהן נהנית התובעת מחלונות אלו החל משנות השבעים של המאה הקודמת, גם אם ללא היתר, המשקל שיש ליתן לשאלת קיומו של היתר בנסיבות אלו הוא זניח כמפורט לעיל. ” (שם, 16)
עילות תביעה בין שכנים
ביהמ”ש משתדל למצמצם את היקף הפגיעה ע”י בחינת עילת התביעה העיקרית טרם מתן הצו. וכך, כאשר קיים היתר בניה כדין על הסעד הזמני לשקף את הסעד הקבוע המתבקש
בפסק דין עש”א 40395-09-11 בשאי וכרכבי נ’ עווד 21.10.2011 שניתן בבית משפט המחוזי חיפה בתאריך 03/10/2011, נקבע לעניין זה כי:
“לו סברו המבקשים כי יש להעמיד לדיון את הסעד שעניינו צו מניעה קבוע לבניה על גג המבנה בשל בעיה בקונסטרוקציה, כפי האמור בבקשה דחופה שהגישו לתיקון כתב תביעה ביום 11.1.10, היו צריכים לעמוד על קבלת החלטה ולא להשאיר את הבקשה בתיק, כאבן שאין לה הופכין.
אמור מעתה, אם אין עתירה לצו מניעה קבוע, כסעד עיקרי, למניעת הבניה על גג המבנה בהליך, פועל יוצא שאין מקום לעתירה לצו מניעה זמני, בנסיבות בהן קיים היתר בנייה כדין. (שם, עמ’ 3)
כאשר השכן-תובע מבקש לעצור את בנייתו הלא חוקית של שכן-נתבע תשמש אותו עילת תביעה מסוג הפרת חובה חקוקה במידה ואותו שכן-נתבע הפר את דיני התכנון והבניה. יודגש כי עילה זו לא תעמוד לזכות תובע אשר אינו נפגע ישירות מההפרות הנ”ל (דיני תכנון ובניה).
בפסק דין תא (צפת) 28501-09-10 איבט שרה כהן נ’ אלכס יאיר באראט (6), נקבע לעניין זה כי:
לעניין הפרת חובה חקוקה אציין בתמצית כי על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, יש להוכיח כי המזיק הפר חובה המוטלת עליו על פי חיקוק, כי החיקוק נועד לטובת הניזוק וכי ההפרה גרמה לניזוק נזק מסוג הנזק אליו התכוון המחוקק. בעניין זה כבר נקבע כי: “הפרות של דיני התכנון והבנייה, על דרך של בנייה בלא היתר, או מכוח היתר שאינו חוקי, או בניגוד לתכנית המיתאר, הוכרו בפסיקה ככאלו המהוות בסיס מתאים לעוולה של הפרת חובה חקוקה, במסגרת תביעתו של “השכן” (משמע- הבעלים או המחזיק של המקרקעין שכנים) כנגד הבונה- המפר” (ראה ע”א 119/86 קני בתים בע”מ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה ואח’, פ”ד מו(5) 727, 744).
צו מניעה לבניה של שכן – סיכום
צו מניעה לבניה בבית המשותף יינתן שעה שיש קשר ישיר בין נשוא הצו ונשוא התביעה העיקרית וכאשר עילת התביעה היא עוולה נזיקית או הפרה של דיני התכנון והבניה (כתוצאה מהפרת חובה על פי דין זה או תוך פגיעה של החלטת רשות תכנונית) והתובע הנו הנפגע הישיר .
כמות צפיות: 12,450
