מאמרים נוספים

דיון על תביעת פיצויים בגין פגיעה במקרקעין שלא בדרך הפקעה, בשל ירידת ערך עקב אישור קו המטרו תת״ל 71, ברחוב אבן גבירול 26 פינת רחוב דניאל פריש בתל אביב, ״בית ציוני אמריקה״

תביעה על ירידת ערך בשל הפקעת מטרו ברחוב אבן גבירול 26 תל אביב

ירידת ערך בשל אישור קו המטרו תת״ל 71 דיון בתביעה

קרא עוד

תביעה על ירידת ערך בשל הפקעת מטרו

אישור תת״ל 71 קו המטרו – רחוב קרליבך 18 תל

קרא עוד

הפקעת קרקעות לטובת פרויקט המטרו בישראל

מהי הפקעה? הפקעת קרקעות הן תהליך משפטי שבו המדינה נוטלת

קרא עוד

טופס פנייה מיידית

נא למלא את הפרטים הבאים ועורך דין מהמשרד ייצור קשר במהרה.

*פניות למשרד עורכי דין נשמרות חסויות

ראשי » הפקעות המטרו » נדחו התנגדויות ובית המשפט אישר את קו התת״ל

נדחו התנגדויות ובית המשפט אישר את קו התת״ל

shir
יוני 5, 2024

כמות צפיות: 1,029

נערך לאחרונה ב: יולי 10, 2024

סיכום הליך מס׳: 5262/22, אשר ניתן ע״י כבוד השופט י׳ עמית, כבוד השופטת ד׳ ברק-ארז וכבוד השופטת ע׳ ברון, בבית המשפט העליון , בתאריך כ”ח באדר התשפ”ג (‏21.3.2023).

תקציר

השופטים הכריעו בעתירה אשר דנה בביטול המתווה המתוכנן לקו המטרו M1S. קו זה עובר בפארק הלאומי חולות שבחולון, במסגרת תכנית תשתית לאומית – תת”ל 101א. המתווה כולל שתי חלופות: (1) המתווה שאושר בהחלטת הממשלה, העובר בתחום פארק הלאומי חולות בחולון. קו המטרו הולך ונבנה במסגרת תוכנית תשתית לאומית – תת״ל. שם התכנית לקו המוצג במאמר זה הנה תת״ל 101א. תווה קו זה כולל שתי חלופות שהובאו לאישור: (1) המתווה שאושר בהחלטת הממשלה, העובר בתחום פארק החולות בחולון (להלן: חלופת פארק החולות); (2) מתווה חלופי, העובר בשכונת ג’סי כהן בחולון ובשכונת רמת אליהו בראשון לציון. החלופה השנייה נבחנה בעת הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה, והוצעה בשלב ההתנגדויות, בין היתר, על ידי הוועדות המחוזיות תל-אביב ומרכז, ועל ידי העותרת – עיריית חולון (להלן: חלופת ג’סי כהן). העתירה נדחתה לנוכח העובדה כי ביהמ״ש לא מצא ממש בחלופות שהוצעו והותיר את מתווה הקו במתכונת המקורית שהוצעה. במאמר זה נציג את נסיבות העניין שהובילו להגשת העתירה והחלופות שהוצעו במסגרתה ואת השיקולים לדחיית חלופות אלו.

טענות העותרת:

העותרת, עיריית חולון, טוענת לפגיעה קשה שתגרם לפארק החולות בגין המתווה שאושר ואף צירפה חוות דעת העוסקת בפגיעה הסביבתית שתגרם לפארק. בין היתר, בשל החפירות הצפויות באזור; תנועה ערה של כלי עבודה כבדים; פליטת עשן מהפירים שייחפרו; וזיהום אוויר, רעש ורעידות בשל תנועת הרכבות.

טענות המשיבות:

המשיבות, ממשלת ישראל, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומית ונת״ע, עמדו על כך שדין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות, בהתאם להלכה הפסוקה על פיה בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מוסדות התכנון, ואינו מתערב בשיקול דעתם, אלא אם נפלו בהן פגמים חמורים.
המשיבות טענו כי החלטת הוות”ל התקבלה בראי שיקולים רחבים, ביניהם גם שיקולים סביבתיים, ועל בסיס תסקיר מפורט העומד בתנאים הנדרשים.
עוד נטען, כי מבחינה סביבתית נטען כי התוואי עובר בשולי פארק החולות ולא ב”לב השמור” של הפארק, והפגיעות המעטות שייתכן ויתרחשו ניתנות לשיקום מהיר, תוך הפניה לאי דיוקים נטענים בהצגת הדברים על ידי העותרת בצד העובדתי.
בבסיס תשובתן נטען כי העותר לא צירפה חוות דעת בשלב ההתנגדויות ואין מקום לצרפה עם הגשת העתירה, ובכל מקרה, לרשות נתון שיקול דעת רחב להעדיף את חוות דעת המומחים מטעמו על פני חוות הדעת החיצונית.

העתירה נדחתה מהטעמים:

כבוד השופט ציין כי בית משפט חזר על ההלכה הפסוקה כי אינו יושב כמתכנן-על (ראו בג”ץ 917/17 בית חירות – ועד מקומי בית חירות נ’ ממשלת ישראל, פסקה 3 [פורסם בנבו] (19.12.2017)), על כן לא ימיר בית המשפט את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו.

קביעות לעניין דחיית העתירה:

ההחלטה לפיה מתווה קו M1S יעבור בתחומי פארק החולות התקבלה לאחר בחינה מקיפה של שתי החלופות, על בסיס תשתית עובדתית ראויה ולאחר שמיעת הגורמים השונים, ביניהם גורמי העותרת.
מיקומו של התוואי המתוכנן הוא בשולי פארק החולות ולא “בלב השמור” של הפארק, באזורים שבהם ממילא מותר על פי תכנית המתאר להקים מבנים ומתקנים שונים.
ישנו יתרון נוסף של התוואי, והוא היותו רחוק מבתי התושבים, כך שעבודות ההקמה לא יהיו כרוכות בהפרעה לתושבים.
הליך השיקום של הפארק צפוי להיות מהיר יחסית כיוון שמדובר בבתי גידול חוליים, כך שלאחר סיום עבודות ההקמה השטח צפוי להשתקם ולחזור לקדמותו.
חלופת ג’סי כהן, לא רק שכרוכה בעלות נכבדה נוספת, אלא שהקמתה כרוכה בהפרעה של ממש לתושבים רבים במהלך תקופת ביצוע העבודות, תוך הפחתה של מהירות הנסיעה במקטע הרלוונטי בשל התעקלות הקו.
מוסד התכנון רשאי למנות חוקר, אך חוות דעתו אינה מחייבת והסמכות להכריע נותרת בידי מוסד התכנון. (בג”ץ 10242/03 מילובלובסקי נ’ המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פסקה 6 [פורסם בנבו] (14.06.2004).
טענת העותרת כי “הוועדה לא הקדישה משאבים בבחינת חלופות, ולא בחנה ברצינות חלופה שהוצגה בפניה […]” אינה יכולה לעמוד.

לסיכום – חרף הפגם של הגשת חוות דעת בשלב העתירה בלבד, ביהמ״ש דחה את חוות הדעת מנימוק זה, אולם הוכרע כי אין באותה חוות דעת כדי לשנות ממסקנת ביהמ״ש להותיר את מתווה הקו על כנו.

כמות צפיות: 1,029

שיתוף והדפסת המאמר

תוכן העניינים של המאמר

תביעה על ירידת ערך בשל הפקעת מטרו ברחוב אבן גבירול 26 תל אביב

תביעה על ירידת ערך בשל הפקעת מטרו

הפקעת קרקעות לטובת פרויקט המטרו בישראל

התנגדות לבניה

דוגמא לכתב התנגדות לבניה

התנגדות להיתר בניה - כללים בסיסיים

התנגדות לתמ״א 38

תכנון ובניה בבית המשותף

חידושים והלכות