תוכן העניינים של המאמר

מאמרים נוספים

טופס פנייה מיידית

נא למלא את הפרטים הבאים ועורך דין מהמשרד ייצור קשר במהרה.

נא לבחור את הנושא המתאים:

*פניות למשרד עורכי דין נשמרות חסויות

ערר על בקשה להיתר הכוללת הקלות ברחוב אמזלג 31 תל אביב

נערך לאחרונה ב: יוני 13, 2024

סיכום ערר מס׳: תא/1008/0124, אשר ניתן ע״י הרכב הוועדה: עו״ד שרון טל,  יו״ר,  ניסים ארזי, נציג הציבור ודורית רגב, נציגת מתכנן המחוז, ביום חמישי, ג׳ ניסן תשפ״ד, 11.04.2024.  

תקציר

הערר הוגש בתאריך 6.12.2023, על החלטת העדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו, במסגרתה נדחתה התנגדות העורר ואושרה בקשת המשיבים  2-3 להיתר בנייה. הבקשה שאושרה,  כללה הקלות בהריסת בית מגורי פרטי בן שתי קומות, קומת מרתף ועליית גג, ובניית בית מגורים חדש בן שתי קומות, הכולל קומת מרתף, עליית גג, חנייה מקורה, מעלית ובריכה. מכאן הערר הנ״ל, שנדחה על הסף.  בהתאם לכך, בוטל הדיון שנקבע לתאריך 15.14.2024 ולא ניתן צו להוצאות.

טענות העורר:

  1. העורר, שהיה בעל הנכס בעבר, התנגד להקלות שהתבקשו וטען ליחס מפלה לכאורה מצד הועדה המקומית, שלטענתו סירבה במשך שנים לבקשותיו להקלות בתקופתו כבעל הנכס.
  2. העורר טען שעל אף שהוא אינו הבעלים או בעלים במקרקעין גובל או מחזיק בנכס או בקרבתו כעת, גם ״פגיעה היסטורית״ יכולה להיחשב כפגיעה המבססת זכות להגיש התנגדות.
  3. העורר טען ל-״חוסר סמכות״ של הועדה המקומית, להעניק הקלות שיש בהן חריגה מהחובה לפעול באחידות ובשקיפות.
  4. העורר דורש לערוך השוואה בין הזכות להגיש התנגדות לתוכנית, לפי סעיף 100 לחוק, לבין הזכות להגיש התנגדות לבקשה להיתר הכוללת הקלות.
  5. העורר דרש לתקן את הערר לאחר קבלת מסמכים הנדרשים לו להשלמת עובדות הערר ולהשלמת טיעוניו.
  6. העורר טען כי זיקתו לנכס היא על רקע קיומו של תיק כינוס נכסים בהוצאה לפועל, ביחס לאותו נכס בדיוק, שעודנו תלוי ועומד.
  7. העורר טען כי ועדת הערר צריכה לשמוע אותו, כפי שעשתה הועדה הקומית.

טענות המשיבים:

  1. המשיבים 2-3, טענו בתשובתם לערר, כי דין הערר הוא להידחות על הסף, מאחר ולעורר לא הייתה זכות בדין להתנגד לבקשה להיתר ואין לו זכות לערור על ההחלטה שאושרה.

הכרעה:

הועדה דחתה את דין הערר מהטעמים הבאים:

  1. הועדה דחתה את בקשת העורר לתקן את הערר בשלב מאוחר יותר, מאחר ואין בטענה אותה כלל העורר בתגובתו לבקשות לסילוק הערר על הסף, לפיה תיקים ישנים ״עסקו במישרין במצבו התכננוני של הנכס הנידון״, כדי לבסס זכות התנגדות או ערר.
  2. הועדה דחתה את טענת העורר על יחס מפלה בבקשותיו להקלות בתקופתו כבעל הנכס, בטענה שהעורר לא הראה ואין בידיו להראות, ולו ראשית פגיעה הנובעת מאישור הקלות.
  3. הועדה דחתה את טענת העורר ל״חוסר סמכות״ הועדה המקומית להעניק הקלות שיש בהן, לטענתו, חריגה מהחובה לפעול באחידות ובשקיפות, משום שההקלות צריכות להיבחן אל מול התוכנית החלה ולאור הדין החל.
  4. הועדה דחתה את ההשוואה שביקש העורר לערוך בין הזכות להגיש התנגדות לתכנית לפי  סעיף 100 לחוק, לבין הזכות להגיש התנגדות לבקשה להיתר הכוללת הקלות, מאחר ומדובר בעניינים שונים בתכלית, כפי שהובהר במסגרת ההחלטה בעניין דודזון דלעיל.
  5. הועדה דחתה את טענת העורר כי זיקתו לנכס היא אף ״על רקע קיומו של תיק כינוס נכסים בהוצאה לפועל ביחס לאותו נכנ בדיוק שעודנו תלוי ועומד״, מאחר וטענה זו נטענה ללא פירוט, ולו מינימלי.
  6. הועדה דחתה את טענת העורר, כי ועדת הערר צריכה לשמוע אותו כפי שעשתה הועדה המקומית, מאחר וטענה זו אינה מקימה לו זכות ערר לוועדת הערר, שכן אין מדובר בהתנגדות לפי סעיף 149(3) לחוק התכנון והבנייה, שנדחתה.
  7. הועדה מקבלת את מלוא הקביעות המצוינות באסמכתאות המפורטות בהחלטה, בדבר הקניית החוק לזכות הערר, למי שרשאי להגיש התנגדות לבקשה להיתר, זאת על סמך סעיף 152 (א)(1) לחוק התכנון והבנייה.

שיתוף והדפסת המאמר

וואטצאפ
פייסבוק
טוויטר
דוא״ל
הדפסה
דילוג לתוכן