תוכן העניינים של המאמר

מאמרים נוספים

טופס פנייה מיידית

נא למלא את הפרטים הבאים ועורך דין מהמשרד ייצור קשר במהרה.

נא לבחור את הנושא המתאים:

*פניות למשרד עורכי דין נשמרות חסויות

בקשה לאישור עבודות חיזוק, בבית המשותף שברחוב הרב ברלין 22 בירושלים

נערך לאחרונה ב: יוני 2, 2024

סיכום הליך מס׳ : 1/3/2022 אשר ניתן ע״י  כבוד המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין א.שרייבר, בתאריך  י”ד כסלו תשפ”ד, 27 נובמבר 2023.

תקציר

כב׳ המפקח הכריעה בתביעה אשר דנה באישור עבודות חיזוק, למרות התנגדות הנתבעים, בבית המשותף שברחוב הרב ברלין 22 בירושלים, הידוע כגוש 30024 חלקה 61 (להלן – הבית המשותף). הבית המשותף נבנה לפני 1.1.1980 והוא כולל, על פי מסמכי הרישום, 7 דירות. התובעים הם בעלי 6 מהדירות, והנתבעים הם בעלי דירה נוספת. לדירת הנתבעים צמודים קניינית 2  מחסנים. מסמכי התכנון של הבית המשותף, שעל פיהם אושרה תוכנית החיזוק, אינם תואמים את המצב בפועל של הבית המשותף ואינם תואמים את הרישום הקנייני. כב׳ המפקחת דחתה את התביעה מהטעמים שיפורטו בסיכום זה.

טענות התובעים:

  1. התביעה טענה שבמסגרת הפרויקט יקבלו הנתבעים 2 דירות מורחבות במקום דירם הנוכחית, וכן 2 מחסנים בשטח כולל של 20 מ״ר, במקום המחסנים המוצמדים לדירתם.
  2. התביעה ציינה את נכונות הועדה המקומית לאחד את שתי הדירות לדירה אחת לאחר סיום הפרויקט ואת נכונות היזם לקחת על עצמו את העלויות הכרוכות בך לצרכי פשרה, את הנתבעים סרבו לכך.
  3. התביעה טענה שההיתר היחיד של הבית המשותף הוא ההיתר משנת 1959 , ושהיתר זה אינו תואם את הבינוי בפועל.
  4. התביעה טענה שהמחסנים אינם מופיעים בהיתר המקורי והם חריגת בנייה.
  5. התביעה טענה שלא נפגעת זכותם של הנתבעים על המחסנים, שכן הם יקבלו מחסנים באותו מיקום בתוספת שטח מקסימלי אפשרי על פי התב״ע, 10 מ״ר לכל מחסן.
  6. התביעה טענה שבור המים הוא רכוש משותף, ושגם אם ניתנה הרשות לשימוש בבור, זכותם לחזור בהם מכך. בנוסף, טענו שהנתבעים פעלו לאיחוד המחסנים עם בור המים ולהפיכת השטח הנוצר לדירה.
  7. התביעה טענה שהשינויים התכנוניים שיהיו בדירה במסגרת הפרויקט, אינם מהווים פגיעה קניינית.

טענות הנתבעים:

  1. הנתבעים טענו שההיתר עליו מתבסס היזם הוא היתר משנת 1957, שבוטל בשנת 1959, והוא אינו תואם את הבינוי.
  2. הנתבעים טענו שתיק הבניין נעלם, לרבות ההיתר המקורי משנת 1960, אף שבתחילת הדרך היזם הסתמך על היתר זה.
  3. הנתבעים טענו שאין ליזם הוכחה שהעירייה אישרה לו כהיתר מקורי את היתר 10932.
  4. הנתבעים טענו באשר לבור המים, שבעל הדירה המקורי ויתר על חלקו במחסן משותף ובתמורה קיבל זכויות בבור המים. טענה זו אושרה לנתבעים על ידי בעלי דירות אחרים, לאחר שרכשו את הדירה.
  5. הנתבעים טענו באשר למחסנים, שהיזם אינו מגדיל את שטחם ושככל שהיה פרויקט המתייחס ל-7 דירות, היו זכאים למחסן נוסף.
  6. הנתבעים טענו שהיזם מסתמך על ההיתר המבוטל בהיבטים הנוחים לו, ובהיבטים אחרים מתבסס על המצב הרישומי.
  7. הנתבעים טענו שההסתמכות על ההיתר הבטל מזיקה להם, הן בשל היקף המס שיידרשו לשלם כתושבי חוץ יגדל, והן בשל הוצאות נוספות שיידרשו לצורך מכירת הדירות ורכישת דירה מתאימה אחרת.

כב׳ המפקחת הכריעה בטענות כך:

  1. טענות הנתבעים בהיבטים תכנוניים, בכללן טענות באשר להתנהלות התוכים וועדות התכנות בנוגע לתכנון הפרויקט, ובאשר לעצם תוקפו של ההיתר שניתן יימחקו, שכן אינן בסמכות ערכאה זו.
  2. לא ניתן לקבל את עמדת התובעים, על פיה התמורות שינתנו לנתבעים גבוהות מאלו שיקבלו בעלי הדירות האחרים.
  3. אין מקום לאשר תוכנית חיזוק שאינה מתבססת על המצב הקנייני הקיים.
  4. אין מניעה לביצוע הפרויקט, אולם לא ניתן לכפות הסכמה כזו על הנתבעים.
  5. באשר לבור המים, לא שוכנעתי שמתקיימות נסיבות המונעות מהתובעים לבטל את זכות ההסכמה שנתנה לנתבעים לשימוש בו.
  6. טענת התובעים באשר למחסנים, שעל פי מסמכי התכנון הישנים, לנתבעים לא קיימת זכות למחסנים כלל, נדחית.
  7. טענת התובעים, על פיה  התייחסות לדירת הנתבעים כדירה אחת אינה מאפשרת לתת להם את המחסנים שבבעלותם ובנוסף מחסן כפי שניתן לכל יתר בעלי הדירות, נדחית.

לא ניתן לאשר את תוכנית החיזוק במתכונתה הנוכחית, וכחלק מכך, לצורך מתן תמורה לנתבעים באופן שאינו פוגע בדירתם, אין להפחית שטחים מדירתם הנוכחית, ויש להוסיף לה שטחים באותו היקף שמקבלים יתר בעלי הדירות. לאור כל האמור התביעה נדחית. בשל תוצאה זו יישאו התובעים בהוצאות הנתבעים בסך של 15,000 ש״ח.

שיתוף והדפסת המאמר

וואטצאפ
פייסבוק
טוויטר
דוא״ל
הדפסה
דילוג לתוכן